ט״ו בשבט: מתי חל, ומה הוא מציין
ט״ו בשבט חל בחמישה עשר בחודש שבט, והוא ראש השנה לאילנות. אין בו איסור עבודה, והוא אינו יום שבתון.
מה זה ראש השנה לאילנות
במשנה מופיעים ארבעה ראשי שנה, ואחד מהם הוא לאילנות. זהו תאריך חשבונאי: ממנו מתחילים לספור שנה חדשה לעצים, לצורך חישוב של תרומות ומעשרות.
במקור זה לא היה חג. אין בו תפילה מיוחדת ואין בו איסור עבודה.
איך הוא נראה היום
מהמאה העשרים ואילך הוא הפך ליום של נטיעות, ובבתי הספר ובתנועות הנוער הוא יום של עצים וסביבה.
לצד זה נפוץ גם סדר ט״ו בשבט, ארוחה שבה אוכלים פירות ושותים ארבע כוסות יין, ומקורה בקבלה של צפת במאה השש עשרה.
מה נהוג לעשות
- נוטעים עצים, ביחיד או במסגרת של בית ספר או רשות.
- אוכלים פירות, ובמיוחד שבעת המינים ופירות יבשים.
- עורכים סדר ט״ו בשבט, בבית או בקהילה.
זהו יום עבודה רגיל. מערכת החינוך פועלת, ולרוב מקיימת פעילות סביב הנושא.
סיפור אחד
חוני ראה אדם נוטע עץ חרוב. שאל אותו: בעוד כמה שנים העץ הזה נותן פרי. ענה לו האיש: בעוד שבעים שנה.
שאל חוני: אתה בטוח שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו. ענה האיש: מצאתי עולם עם עצי חרוב. כמו שאבותיי נטעו בשבילי, אני נוטע בשביל ילדיי.
זה הסיפור שממנו נולד הקשר בין היום הזה לנטיעות, והוא מסופר בבתי הספר עד היום.
שאלות שחוזרות
לא. זהו יום עבודה ולימודים רגיל.
פירות. נפוץ במיוחד להביא משבעת המינים, ולצידם פירות יבשים.
זה סוף החורף, אחרי עיקר הגשמים, והאדמה נוחה לנטיעה.
מתי ט״ו בשבט בשנים הקרובות
| שנה עברית | היום בשבוע | התאריך |
|---|
היום מתחיל בערב שלפני התאריך שבטבלה, שכן התאריך העברי מתחלף בשקיעה.
המקורות: משנה, ראש השנה א, א, בספריא (נפתח בלשונית חדשה). התאריכים והשעות מחושבים בספריית הב־קאל בכל פתיחה של העמוד, ולכן הם תמיד מעודכנים, ונבדקים מול הטבלאות השנתיות של אתר ישיבה.